1. קרנות פנסיה ברירת מחדל – ממתי?
באם הטיוטה תהפוך לחוזר שיקבל תוקף, מה- 1.4.16 תיווצר קרן פנסיה ברירת מחדל, בין אם נבחרה מצד המעסיק, ובין אם תבחר המדינה קרן פנסיה כזו. מדובר על קרן פנסיה וקרן השתלמות.
2. על מה מדובר?
הרעיון הוא לתת לעובדים כלים לקבלת מוצר פנסיוני מועדף ,ע"י מכרז מטעם המדינה ,שיושת על כל עובד שלא בחר קרן פנסיה בעצמו, או לא בחר המעסיק עבורו, לפי הכללים האמורים בטיוטה.
זאת מתוך הנחה שהעובד אינו מבין דיו בבחירת מוצר פנסיוני, אינו בעל יכולת מיקוח לשם הפחתת דמי ניהול, ואף המעסיק אינו חסר פניות מספקות לתת לו את המוצר הפנסיוני הטוב ביותר.
לכן, קובע האוצר כי חברה מנהלת של קופת גמל תאפשר קבלת כספים של מעסיק בשל עובד שלא מילא טופס הצטרפות ובחר בעצמו, רק אם הנה קופת ברירת המחדל של המדינה – להלן "קופת הממונה" , או קופת ברירת המחדל של המעסיק- להלן "קופת המעסיק" .
3. קרן פנסיה ברירת מחדל
תבחר אחת ל- 3 שנים, בפרמטר אחד בלבד – דמי הניהול מהצבירה.
אם תתקבל יותר מהצעה אחת בשיעור דמי הניהול הנמוכים ביותר מהצבירה, תבחר הקופה שהציעה דמי ניהול נמוכים ביותר מההפקדות.
כמו כן, קרנות פנסיה קטנות יקבלו תעדוף לעניין הצעתן, כך שדמי הניהול שיציעו, אוטומטית יפחתו ב-0.05% מהצבירה, וב-0.5% מההפקדות. כך למשל, קרן פנסיה גדולה וקטנה, שתיהן הציעו 2% מההפקדות ו- 0.2% מהצבירה. לעניין הבחירה של הממונה, בעצם הקטנה הציעה 1.5% מההפקדות, ו- 0.15% מהצבירה, לעומת הגדולה שהציעה 2% מההפקדות ו- 0.2% מהצבירה.
קופת המעסיק:
צריכה להיבחר עד ה- 1/4/16 בהליך תחרותי לתקופה של עד 5 שנים שכולל את כל הקופות: כל קרנות הפנסיה- 10 קרנות, או כל קרנות ההשתלמות- הרבה יותר יצרנים. זה לוח זמנים בלתי סביר.
כל הסכמי ברירת המחדל כיום מצד כל המעסיקים שכבר בוצעו, אינם בתוקף. לפיכך, כל ההטבות הקיימות כבר היום עבור העובדים בקרב המעסיקים השונים אינם בתוקף!!
במכרזים שונים שכבר ביצעתי בעבר עבור אוכלוסיות עובדים נקבעו דמי ניהול נמוכים ביותר: 1% מההפקדות ועוד 0.2% מצבירה, בקרנות פנסיה גדולות, עם מפרט שירות גבוה וביצועים גבוהים בשוק ההון. האם יבוטלו ההסכמים האלה לגבי כל המשק?
לא תוכל להיבחר חברה מנהלת שהנה צד קשור לחברת סליקת או בקרת הכספים, אלא אם דמי הניהול שהציעה הם הנמוכים ביותר.
המשמעות: אם מנהל ההסדר של המעסיק, אשר נותן לו שרותי תפעול או ממשק מעסיקים, הנו בבעלות חברת הביטוח, אזי קרן הפנסיה שלו לא תוכל להיבחר.
מנהלי הסדר שאינם בבעלות חברות ביטוח הנם "אמנון גור", "קלי". כל האחרים בבעלות חברות הביטוח.
דוגמה: מנהל ההסדר של מעסיק פלוני הוא מבטח סימון= קרן הפנסיה מגדל מקפת לא תוכל להיבחר, אלא אם הציעה את דמי הניהול הנמוכים ביותר, כנ"ל לגבי מעסיק שמנהל ההסדר שלו הוא "תמורה"= כלל פנסיה לא תוכל להיבחר , וכו'.
המעסיק חייב לבחור קרן פנסיה ולא מוצר מסוג אחר, היות והקופה הנבחרת חייבת לכלול כיסויים ביטוחיים כהגדרתם בקרן הפנסיה.
4. הקריטריונים לבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל על ידי המעסיק
א. דמי ניהול- משקלו יהיה לפחות 50% בבחירה. דמי ניהול לעניין קריטריון הבחירה= שיעור דמי ניהול מצבירה + שיעור דמי ניהול מההפקדה מחולק בעשר.
ב. מדד שירות שיפרסם הממונה
ג. תשואה- לפי תשואה מצטברת בחמש השנים האחרונות.
חריגים לנ"ל לגבי קביעת קריטריונים שונים לאוכלוסיות שונות בארגון, רק בתנאי שיועץ בלתי תלוי קבע בחוות דעת כתובה כי חריג זה מוצדק :
ד. מסלולי השקעות שונים תלויי גיל לאוכלוסיות שונות בארגון
משקל שונה מקביעת הממונה בסעיף 2.3.4.1 לעיל, לעניין דמי ניהול מפרמיה או מצבירה.
הליכים נפרדים לבחירת הקופה לקבוצות עובדים שונות.
מעסיק יוכל לבחור יותר מקופת ברירת מחדל אחת
5. קושיות והשלכות
הרעיון לעיל בא במטרה לשפר את החיסכון הפנסיוני של כלל העובדים ובעיקר העובדים המוחלשים, שסביר שהיום משלמים את דמי הניהול מעל הממוצע.
יוער כי בחינת דמי הניהול הממוצעים בכלל קרנות הפנסיה היום הנם: 3.44% מההפקדות, ו- 0.3% מצבירה. בהיכרותי את ההסדרים הקיימים במשק, תשלום העובדים בארגונים "מסודרים" הנם לכל היותר 2% מההפקדות ועוד 0.25%. לכן סביר שרוב האוכלוסיה המאורגנת באמצעות הסכמים פנסיונים שכבר בוצעו ע"י המעסיקים בעבר משלמים דמי ניהול נמוכים מהממוצע.
לא ברור מדוע כלל הממונה פרמטר של שירות ותשואה בבחירת המעסיק, ואילו בבחירת קרן הפנסיה של הממונה פרמטר זה אינו חשוב.
ממוצע התשואה (מסלול כללי) של כל קרנות הפנסיה לשנה האחרונה הנו 3.04%, ואילו ממוצע התשואה של הקרנות הקטנות הוא 2.27% (להוציא הראל מנוף שהחשבתי כהראל פנסיה).
האם קיימת מודעות לכך שקרן הפנסיה שתבחר הנה מראש בעלת ביצועים נמוכים יחסית? אם נעשה תרגיל בתשואה נטו, נקבל שפער של 0.8% בתשואה ברוטו שהנו פער של 0.6% בתשואה נטו, גם אם קרן הפנסיה החדשה תציע 0% דמי ניהול מצבירה לעומת קרן פנסיה אחרת שתציע 0.2% מהצבירה. יוצא כי לתשואה יש להשפעה גבוהה מאוד על יתרות החיסכון של העמיתים לפנסיה, עניין שלא נלקח בחשבון בכלל.
6. קרן פנסיה ברירת מחדל כקרן פנסיה קטנה
בחירה זו מותירה בחוץ את 5 קרנות הפנסיה הגדולות: מבטחים, מגדל מקפת, כלל פנסיה, הראל פנסיה, הפניקס פנסיה. הקרנות שנותרו הנן קטנות מאוד יחסית: איילון, הגדולה ביותר מבין הקטנות, בעלת יתרת נכסים 3.1782 מיליארד ₪ בלבד. הקטנה ביותר- 301.9 מליון בלבד.
לבחירה כזו יש כמה בעיות:
א. סיכון אקטוארי- שקיים לקרן קטנה, בהיותה גוף בעל ביטוח הדדי, קרי- הסיכון לעניין נכות ושאירים מוטל על כלל עמיתי הקרן בהפחתת זכויות פנסיה באופן גורף.
דוגמה: קרן פנסיה בעל צבירה של 300 מליון, מבטחת הדדית 300 עמיתים. אירוע פטירה של עמית מעבר ל"סטטיסטי" עשוי לגרור סכום בסיכון של 3 מליון, ולכן קרן הפנסיה תאלץ להפחית זכויות לכלל העמיתים בסך 10,000 ₪ לכל אחד.
אמנם טענת האוצר היא כי לקרנות פנסיה כאלה קיים מבטח משנה, אולם לא ברור עד כמה ומתי מחוייב מבטח המשנה לבטח את קרן הפנסיה, ועוד יותר לא ברור- מי משלם את דמי ביטוח המשנה? האם העמיתים עצמם בזכויות שמהן מופחתות עלויות מבטח המשנה? האם החברה המנהלת? כיצד תסבסד החברה המנהלת עלות מבטח המשנה לאחר שהציעה דמי ניהול נמוכים במיוחד בכדי לזכות במכרז?
תיקון 13 לחוק הייעוץ קובע (עבר בחוק ההסדרים האחרון) כי הצטרפות לכל קרן פנסיה כלשהי גוררת ניוד של כל הכספים בקרנות הפנסיה המוקפאות לקרן הפנסיה החדשה. האם הממונה נתן דעתו לכך שמדובר בהצטרפות "ברירת מחדל" פוטנציאלית גבוהה מאוד שיחד עם המהלך הזה יהיו תנודות אדירות בשוק ההון עקב קניה ומכירה של נכסים בתקופה קצרה מאוד, שיגרמו לחוסר יציבות גבוה בתקופה זו בשוק ההון?
קרן פנסיה אמונה גם על מתן שירות לעמיתים וגם על טיפול בתביעות. מהיכרותי את הענף, רמת השירות בקרנות הפנסיה טעונה שיפור ומחייבת בדיקה.
קיימת סבירות כי סוכני הביטוח ינסו לשכנע את העמיתים לקבל שירות מהם, מה ששוב מעלה את דמי הניהול לעמיתים ל- 4% מפרמיה ועוד 0.25% מצבירה בקרב "המסודרים", או 6% מההפקדות ו- 0.5% מצבירה במקרים האחרים.
יתרה מזאת, תמהה אנוכי כמה ניסיון בטיפול בתביעות קיים בקרנות הפנסיה הקטנות, שכולן בבעלות בתי השקעות- קרנות קטנות וחדשות יחסית, למעט איילון.
עמית שמנייד את קרן הפנסיה שלו לקרן אחרת, אמור להמשיך רציפות ביטוחית לעניין תקופת אכשרה של 5 שנים שקיימת בקרנות הפנסיה לעניין מחלה קיימת.
במהלך הניוד עלולות להיות תקלות הנובעות מסוגיית הניוד, לרבות רציפות ביטוחית וההתנהלות המתלווה להן. האם קרן הפנסיה הקטנה החדשה שתבחר תצרף עמיתים אגב הצהרת בריאות? או שתצרף ללא חיתום רפואי, כנהוג היום לכל "מפעל" מעל 5 עובדים, וכך מן הסתם יעברו אליה עמיתים במצב בריאותי לא תקין, שלא התקבלו לקרן פנסיה רגילה, והסיכון האקטוארי על הקרן אף יוכבד.
7. מה עושים עכשיו? שום דבר!!
כאמור, מדובר בטיוטה לחוזר שטרם יושם (הערות לחוזר ניתן להגיש עד ה- 1/2/16). לכן, אני ממליצה לכל המעסיקים כרגע לא לבצע מכרזים לעניין קרנות פנסיה והשתלמות.
זאת מכיוון שאין טעם כרגע לבצע מכרז, אם בעוד ימים ספורים נתעדכן כי טיוטת החוזר בתוקף, שכן אז כללי המכרז יהיו מוגדרים מראש ע"י האוצר, וכל המכרזים הקיימים לא יהיו בתוקף.
(מתוך מאמר מקצועי "שינויי החקיקה בתחום הביטוח הפנסיוני- איך זה משפיע עלינו", מאת אילה אבני, 01/2016, סיטרין ייעוץ פנסיוני)
