על מנת לקבל את הטבת המס הגבוהה ביותר בקצבה מחברת הביטוח, או מקרן הפנסיה, או משניהם, יש לבצע תחשיב כדאיות כלכלית. מדוע?
כמו שופרסל, גם מס הכנסה לא דוגל בכפל מבצעים.
אפשר למשוך פיצויים פטורים בתום תקופת העבודה לפי תקרת הפטור (12,240 ₪ לפי עדכון 2020) כפול הוותק במקום העבודה. ובדוגמה פשוטה, אם עבדנו עשר שנים ואז יצאנו לפנסיה, נוכל למשוך סכום פטור ממס, בסך של 122,400 ₪, שיכול להגיע מצבירת הפיצויים בקופות הפנסיוניות, או מהשלמת הפיצויים שהמעסיק מבצע בתום תקופת העבודה, או משני המקורות יחדיו.
אבל!! ניצול הפיצויים הפטורים האלה משפיע ישירות על הטבת המס בקצבה שנקבל.
ומהי הטבת המס הזו?
בהתאם למפץ הגדול בתחום המיסוי הפנסיוני ממאי 2012, העונה לשם "תיקון 190", אנו כיום בפעימה שלפיה, מס הכנסה נותן פטור של 52% (הפעימה הבאה אמורה להיות ב- 2025 ואז הפטור יעמוד על 67%) מתקרת קצבה מזכה, שעומדת בשנה זו על סך של 8510 ₪. ובקיצור, קצבה של 4425 ₪ פטורה לגמרי, וכל יתר הקצבה יחושב לפי מדרגות מס עם הטבה של נקודות זיכוי. יוצא מזה, שקצבה של כ- 10,000 ₪ משמעה ברוטו= נטו. אין מס.
כל סכום פיצויים שנמשוך, יקטין לנו את הטבת המס הזו, קל וחומר, אם כבר משכנו פיצויים בעבר, בעיקר לאחר 2012.
בכמה יקטין? חישוב קצת יותר מורכב (אולי ארחיב בעדכון אחר) , וברוב המקרים שבדקנו כלכלית, משיכת הפיצויים אינה כדאית, אלא אם תוחלת החיים הצפויה באופן אישי היא ממש נמוכה, אבל את זה אנחנו לא יודעים, ומסתמכים על נתוני הלמ"ס. זו הסיבה שבהרבה מקרים כדאי להפקיד את השלמת הפיצויים של המעסיק, אם יש כזו, בקופת גמל לקיצבה, בכדי לנייד לקרן פנסיה ולקבל מהשלמה זו קצבה בפועל, מאשר לנצל את השלמת הפיצויים מהמעסיק כסכום פטור ממס לצריכה מיידית או להשקעה אלטרנטיבית לכן מומלץ להעיזר בשירותי יועץ פנסיוני אובייקטיבי.
עד כאן, אולי שמעתם הסבר כלשהו בנושא, ואולי לא.
כל האמור לעיל עוסק ב"קצבה מזכה".
אבל יש עוד מושג, פחות ידוע, העונה לשם "קצבה מוכרת".
מהי קצבה מוכרת?
קצבה מוכרת הוא החלק בתוך הקצבה, שמקורו בכספים שלא קיבלנו בגינם הטבת מס בעת הפקדת אותם כספים.
צ'רקסית מתקדמת? בוא ננסה לתרגם לעברית:
בין אם אנחנו מודעים לזה או לא, היתרון הבולט של החיסכון הפנסיוני על פני אלטרנטיבות השקעה אחרות הוא הטבות המס בעת ההפקדה.
קצבה מוכרת – איך זה עובד?
יועץ פנסיוני מסביר כי עבור עצמאי- מקסימום הפקדה שמקבלת הטבת מס= 16.5% מההכנסה החייבת ועד תקרה חודשית של 17600 ₪ (לפי עדכון 2020). כלומר, אם ההכנסה החייבת החודשית הנה 17600 ₪ ומעלה, נוכל להפקיד עד 2904 ₪ בחודש ולקבל על זה החזר מס ממס הכנסה. כמה? על כשליש נקבל 35% החזר, ועל כשני שליש נקבל החזר לפי מדרגת המס השולי של הכנסה שלנו. למשל, אם ההכנסה החייבת הנה בין 14,581 ₪ ל- 20,260 ₪ , ההחזר יהיה לפי מס שולי של 31%, ואם ההכנסה החייבת היא בין 20,261 ₪ ועד 42,160 ₪, ההחזר יהיה לפי מס שולי של 35%. הכנסה גבוהה יותר מזכה בהחזר לפי מס שולי של 47%.
עבור שכיר- קיימות 3 תקרות:
תקרת הפקדת העובד (תגמולי עובד), נקבל הטבת מס של 35% בגין הפקדה של עד 7% מתקרה של 8800 ₪ (לפי עדכון 2020), כלומר כל החלק שלנו מהשכר עבור חיסכון פנסיוני ועד לסך חודשי של 616 ₪ , יקבל ישירות ממס הכנסה (מחושב בתלוש עצמו) 35% החזר.
תקרת הפקדת המעסיק (תגמולי מעסיק) , נקבל הטבת מס לפי מדרגת המס השולי (תלוי בגבה השכר, ראה לעיל דוגמה במצב עצמאי) בגין הפקדה של עד 7.5% משכר תקרה של 26,378 ₪ (לפי עדכון 2020), כלומר כל החלק של המעסיק בגין תגמולים (כולל רכיב העלות עבור אבדן כושר עבודה, אם יש כזה) ועד סך של 1,978 ₪, מקבל הטבת מס בגבה המס השולי.
תקרת הפקדת המעסיק לפיצויים, נקבל הטבת מס לפי מדרגת המס השולי, בגין הפקדה של עד 8.33% משכר תקרה של 34,900 ₪ (לפי עדכון 2020), כלומר כל החלק של המעסיק עבור פיצויים לתוכניות הפנסיוניות ועד לסך של 2,907 ₪, מקבל הטבת מס בגבה המס השולי.
מעניין אם הייתם מודעים להטבות האלה 😊
ועכשיו, אחרי שהבנו עד לאילו הפקדות נקבל הטבות מס, מגיעה גברת "קצבה מוכרת".
כל ההפקדות שלנו מעל הסכומים הנ"ל, כלומר:
- עצמאי שהפקיד יותר מ- 2904 ₪ בחודש לחיסכון פנסיוני
- שכיר שהפקיד על חלקו יותר מ- 616 ₪ בחודש.
- שכיר שהמעסיק הפקיד עבורו לתגמולי מעסיק יותר מ- 1978 ₪ בחודש.
- שכיר שהמעסיק הפקיד עבורו לרכיב הפיצויים יותר מ 2,907 ₪ בחודש.
איך יודעים האם הופקד מעל וכמה?
פשוט מבדיקת תלושי השכר, או במונחים שנתיים, מכפילים את כל הנ"ל ב- 12 , ובודקים בטופס 106, שהוא טופס המרכז את כל השכר השנתי. רמז להפקדה מעל התקרות הוא סעיף בתלוש השכר שנקרא "זקיפה". אם קיימת בתלוש השכר שורה של זקיפת תגמולים או זקיפת פיצויים, זה אומר שלא קיבלתם הטבת מס על הסכום הזה ששילם המעסיק ולכן זהו גם הסכום שייחשב להפקדה לקצבה מוכרת, וזה כמובן חוץ מההפקדה מעל התקרה של חלק העובד.
ואם יש לנו הפקדות כאלה מעל התקרות, מה זה עוזר לנו?
או, פה קבור הכלבלב!!
כל ההפקדות לחיסכון פנסיוני מעל התקרות, הן הפקדות לחשבון "קצבה מוכרת" ולא קצבה מזכה". זה אומר שהקיצבה שמקורה בכספים אלה הנה פטורה ממס לחלוטין, בנפרד מהקצבה הרגילה, עליה יש הטבות מס כמו שהוסבר בתחילת עדכון זה.
ואיך הקופות מנהלות את זה?
הקופה הפנסיונית אמורה לקבל דיווח מהמעסיק במסגרת הדיווח של הפקדות הפנסיוניות, באמצעות "ממשק מעסיקים" דיווח לגבי החלק מההפקדות ששייך לקצבה מוכרת. אבל!! ממשק המעסיקים החל את ההסטוריה שלו רק ב- 2015, ובשנה זו חייבו לגביו רק מעסיקים מעל 100 עובדים. כיום מחויבים רוב המעסיקים לדיווח באופן הזה.
ואולם, הקצבה המוכרת רלוונטית כבר מ- 2012.
לכן, אם החיסכון הפנסיוני מנותב רק ליצרן פנסיוני אחד (נניח חברת ביטוח אחת או קרן פנסיה אחת, ולא פיצול כמו למשל קרן פנסיה במגדל וביטוח מנהלים בכלל וכו..), ייתכן והקופה כבר ביצעה את הפיצול בעצמה. אבל כאשר מדובר ביותר מיצרן אחד, הסבירות שזה יקרה נמוך, בין היתר, כיוון שיש סבירות גבוהה, שהמעסיק כלל לא דיווח על כך.
מה משתמע מזה?
חייבים לבדוק את כל טפסי ה- 106 שהם ריכוזי השכר מ- 2012, ולחשב בדיוק כמה כספים הועברו מעל התקרות.
יתרה מזאת, העובד יכול להחליט מהו החלק מההפקדות שיחושב לקצבה מוכרת ומהו החלק לקצבה מזכה.
יתכן ועדיף שביטוח מנהלים כזה או אחר עדיף שיהיה תחת קיצבה מוכרת ולא מזכה, או קרן פנסיה רגילה מול קרן פנסיה כללית.
מסובך מדי?
בשביל זה אנחנו כאן, וזה שווה הטבת מס שעשויה להיות משמעותית ביותר בשלב שזוהי ההכנסה שלנו, בגיל הפרישה. בהצלחה, אילה אבני, מנכ"ל.
