ב-28.1.2008 פורסם בספר החוקים חוק הפיקוח על שרותים פיננסים (קופות גמל) (תיקון מס' 3) התשס"ח 2008. ולאחר שהועלו שאלות רבות בלתי פתורות בעניין, הוציא האוצר הבהרות נוספות ב- 15/4/08.
אין ספק כי מדובר במהפכה פנסיונית נוספת בגל המהפכות שמוביל האוצר מזה כמה שנים, החל מ-1/2000.
מטרת התיקון, מעבר לכוונה כי כל אזרח חייב לצבור קודם פנסיה מינימאלית, היא לייצר תחרות גבוהה יותר בין הקופות.
תיקון 3 – על מה מדובר?
1. ביטול החיסכון ההוני
תיקון סעיף 13 לחוק קופות הגמל – לא יאושרו קופות גמל לתגמולים החל מיום 1/1/08, לרבות כספי קופות ביטוח הוניות, הן לגבי עמית שכיר והן לגבי עמית עצמאי.
לפיכך כל הפקדה לקופת גמל מאותו מועד תהיה הפקדה לחיסכון קצבתי. שוב, כמו בטרם 1/2000- אין צורך להחליט בשלב ההפקדה על אופן קבלת הכספים.
סוגי הקופות מ- 1/1/08:
א. "קופת גמל לקצבה שאינה משלמת"- כל קופת גמל הונית: לא ניתן למשוך ממנה כספים בכלל, למעט כספי פיצויים, אלא רק בהעברת הכספים לקופת גמל לקצבה משלמת.
ב. "קופת גמל לקצבה משלמת"- קופת גמל לקצבה שניתן למשוך ממנה כספים במישרין מומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני אובייקטיבי בנושא.
2. תקנות וחוזרים שכבר אינם רלוונטיים:
- תקנה 19 א' לתקנות מס הכנסה, לפיה עמית עצמאי חייב בהפקדת רובד ראשוני לקיצבה – מתייתרת.
- הגדרת "עמית יחיד" מבוטלת, למי שזוכר תיקון 3ה 3, משלהי 2007.
- ביטול מס רווחי הון. רפורמת רבינוביץ קבעה בזמנו מס על רווחי הון של 15% בגין הפקדות למטרה הונית בשנים 2003- 2005. שיעור המס גדל ל-20% בגין הפקדות משנת 2006. מ- 1/2008 התשואות יהיו חלק אינטגראלי מהקיצבה עצמה, באם יחול עליה מס או לא.
- ביטול "תקרה הונית"- זקיפת הכנסה בגין תגמולי המעסיק תתכן רק מעל הפקדה בשקלים שהינה 7.5% מתום 4 פעמים השכר הממוצע במשק: 30,652X7.5%= 2,299 ₪.
- עמית קיבוץ- לאור ההבהרה של האוצר, התקנות שהיו נהוגות לגבי עמיתי קיבוץ- לא רלוונטי.אז מה בפועל?
3. פנסיית מינימום והיוון קיצבה
פנסיית מינימום: ניתן למשוך סכום חד פעמי רק במידה ובוצעה העברת כספים מקופת קיצבה לא משלמת לקופה משלמת, ולאחר הבטחת משיכה של מינימום 3,850 ₪ פנסיה, צמוד למדד מ- 1/2008.
סכום זה הינו מחצית מהשכר הממוצע במשק. קיצבת המינימום תחושב תוך התייחסות לכלל הקיצבאות שהעמית מקבל, לרבות פנסיה תקציבית, ולמעט קיצבת ביטוח לאומי.
היוון קיצבה: משיכה של סכום חד פעמי מעבר לפנסיית המינימום, ע"י העברת כספים מקופה לא משלמת לקופה משלמת.
משיכה הונית גם אם אין פנסיית מינימום: מותרת אם סכום הקיצבה החודשית לא מגיעה ל-5% משכר המינימום במשק (היום- 186 ₪).
עבור עמית שכיר- החישוב הוא מאותה קופה, כאשר לעמית עצמאי החישוב ייעשה מכלל הקופות ברשותו.
חזרה על כללי היוון:
לפי קיצבה מזכה: ניתן לקבל בגיל פרישה תקני (64/67) לפי 35% מתקרת קיצבה מזכה – 7200 היום, כלומר 2,520 ₪.
לפי קיצבה מוכרת: ניתן לקבל בגיל 60 את חלק תגמולי העובד(על חלק זה לא קיבל העובד ניכוי) והחלק ששילם עליו העובד זקיפת מס בגין תגמולי המעסיק, בדרך כלל 27% מהקיצבה.
התיקון יצר מגבלה, לפיה מקסימום הפטור לסכום ההיוון יהיה לפי 35% מהקיצבה המזכה. יודגש כי אם הקיצבה המוכרת גבוהה מ-35% מהקיצבה המזכה, ניתן להשתמש בפטור לקיצבה המוכרת רק אם ממומשת כקיצבה. בהיוון קיצבה ניתן לקבל פטור מקסימאלי של 35% ממנה או מתקרת קיצבה מזכה, לפי הנמוך לכן חשוב להתייעץ עם יועץ פנסיוני מקצועי בנושא.
דוגמה להיוון:
מר ישראלי פורש בגיל פרישה תקני, נצברו לו בקופות 2 מליון ₪. העביר כדת וכדין את כל הכספים לקופה משלמת, ולפיכך החישוב לקיצבה, לפי הנחת מקדם 200 הוא 10,000 ₪.
הנ"ל רשאי להוון רק הקיצבה שמעל פנסיית המינימום, כלומר להוון קיצבה של 6,150. ואולם, מה יהיה החלק הפטור?
תקרת קיצבה מזכה: 7200, 35% ממנה: 2,520 ₪. אם נכפיל שוב באותו מקדם: 200, נקבל שהסכום הפטור הוא 504,000.
לפני התיקון, יכול היה ישראלי להוון לפי קיצבה מוכרת: 27% מהקיצבה שצבר, כלומר 2700 ₪, וכבר בגיל 60, ואולם אפשרות זו אינה מותרת יותר.
ומה אם אותו ישראלי משך פיצויים במשך 15 השנים האחרונות טרם פרישתו? נניח שמשך פיצויים לפי תקרת פיצויים פטורים: 10,500 ל- 35 שנות עבודה: משך 367,500 ₪. במקרה הזה אין קיצבה פטורה. מה ההפסד? המס על הפער בין הסכום שמשך: 367,500 ₪ לסכום המהוון של הקיצבה הפטורה: 504,000 ₪, כלומר מס על 136,500 ₪.
חשוב!! יותר מתמיד- לא כדאי למשוך הפיצויים הפטורים החל מ- 15 שנים לפני פרישה (אלא אם מדובר בסכום פיצויים נמוך וקיצבה נמוכה). עניין זה משמעותי יותר ככל שהקיצבה גבוהה יותר.
יתרת הקיצבה מעבר לקיצבה הפטורה שקיבל ישראלי: 7,480 ₪ תהיה קיצבה שתמוסה לפי מדרגות המס כהכנסה מיגיעה אישית.
אם יהוון הסכום שמעבר לקיצבת המינימום והקיצבה הפטורה, כלומר היוון של 3,630 ₪ (7,480 פחות 3,850 ₪), או סכום של 726,000 הוא ימוסה ב- 35% לפחות.
יש לציין, כי משיכת סכומים שאינם פטורים מקופת גמל לקצבה יחויבו במס מינימאלי של 35% ללא זכות לקיזוז, ניכוי, וכו'- משיכה שלא כדין.
מסקנה: האוצר צמצם משמעותית את הסכומים הפטורים שיכולנו לקבל.
הקלה עתידית: בכוונת האוצר להגדיל הקיצבה הפטורה ל-9,000 ₪ בסה"כ, ע"י הגדלת החלק הפטור מקיצבה מזכה ל-4,500 ₪ במקום 2,520 ₪.
בנוסף- סף המס עומד על קיצבה של 4,500 ₪. זאת במסגרת פשרה, שתהיה בתוקף רק ב- 1/1/2025, כלומר רק לגילאי 50 ומטה במועד התיקון- 1/08.דגשים נוספים לאור הבהרה שפרסם האוצר ב- 15/4/08:
יודגש כי כל הצבירות בקופות ההוניות עד 31/12/07 יוכלו להיפדות בהתאם לכללי המיסוי הישנים. ניתן גם לבצע העברות בין קופות גמל- הכספים הישנים יהיו בהתאם לכללי המיסוי הישנים.
עצמאי שהפקיד ב-2008 כספים בקופה הונית עד יום לפני התיקון (27/1/08) יכול להותיר כספו שם ויחולו עליו הכללים החדשים, או יוכל למשוך כספו בניכוי המס על רווחי ההון בתקופה זו (20%) בתנאי שיבקש זאת עד ה- 31/12/08. אין אפשרות כזו לעמית שכיר.
סכומים שהופקדו בקופת קיצבה עד 31/12/99 ניתן למשוך כהון פטור, גם אם סכום הקיצבה שימשוך העמית לאחר המשיכה יהיה נמוך מקיצבת המינימום.
מוטבים יוכלו לקבל כספם מקופת קיצבה שאינה משלמת ישירות כסכום הוני, וגם את סכום הביטוח מקופת קיצבה, כסכום הוני. ואולם, מוטב שיפקיד מחדש כספים שקיבל בקופה לא משלמת- יחולו עליו הכללים החדשים (אלא אם כן הופקדו עד ה- 27/1/08, אז יוכלו למשוך בניכוי המס על הרווחים- 20%).
עד כאן תגמולים, מה הוחלט לגבי פיצויים?
ביטול קופה אישית לפיצויים, הפקדות לרצף פיצויים.
בוטלו הקופות האישיות לפיצויים החל מ-1/08, כלומר- הפקדת מרכיב הפיצויים ייעשו לקופ"ג לקיצבה משלמת יחד עם מרכיב התגמולים.
כיוון שקופת קיצבה לא יכולה לקלוט פיצויים לפני הפקדת 5% לתגמולים לפחות, הבעייתיות הינה בדרך כלל בהפקדות שבוצעו לחשבון פיצויים בגין רכיב 2.33% בקופ"ג נפרדת.
לפי הוראת שעה, בשנת 2008 בלבד- ניתן עדיין להפקיד בקופת קיצבה לא משלמת ללא הגבלה, כלומר רכיב 8.33% במלואו. עדיין לא ברור מה יהיה בהמשך. חשוב להדגיש כי הפקדה כזו של פיצויים ללא תגמולים לא מותרת בקופת קיצבה משלמת.
טרם התיקון היה ניתן להפקיד סכומים של מענקי פרישה בקופה אישית לפיצויים ללא הגבלה בסכום המענק.
פיתרון זה- רצף פיצויים/רצף זכויות היה שכיח לפורשים ממקום עבודה, שקיבלו מענקים במזומן ולא היו מעוניינים לבצע התחשבנות מס, אלא לבצע מעין חיבור בין מעסיקים ולדחות ההתחשבנות.
כיום ניתן באופן זמני לבצע הפקדה שמוגבלת ב- 100% מהשכר, מוגבל ב- 4 X שכר ממוצע במשק (30,652 ₪). עדיין לא ברור מה יהיה הדין בהמשך לעניין זה.
הפקדת פיצויים מלאים במתכונת פנסיה חובה
צו ההרחבה לעניין פנסיה חובה יצר הפקדות לתגמולים שהינן נמוכות מ- 5%, עד 2013 (בשנה זו ההפקדות כבר מגיעות ל-5% תגמולי עובד, 5% תגמולי מעסיק, 5% פיצויים).
הסדר זה יצר תקלה, כיוון שקופת קיצבה לפי התקנות אינה יכולה לקלוט כספי פיצויים בטרם הופקדו כספי התגמולים במלואם (5% עובד, 5% מעסיק).
הוראת השעה פותרת עניין זה- ניתן להפקיד עד 8.33% לרכיב הפיצויים, ואולם- רק בהפקדות ע"פ הצו, מוגבל בשכר הממוצע במשק. יש לציין כי פתרון זה ניתן עד שנת 2012- השנה האחרונה בה ההפקדות לתגמולים נמוכות מ- 5% לפי צו ההרחבה.
ביטול קופות גמל מרכזיות לפיצויים
החל מ- 1/08 בוטלו קופות מרכזיות לפיצויים. עד 2010 ניתן עדיין להפקיד לקופות אלה רק עבור עמיתים שכבר היו רשומים בקופה המרכזית של המעסיק ב-12/07. עבור עובדים חדשים לא ניתן להפקיד, ומשנת 2010 לא ניתן יהיה להפקיד כלל.
כיצד הנ"ל ניתן לבדיקה? ישנו טופס שממלא רו"ח של המעסיק עם שמות העובדים והשכר, להם מפקיד המעסיק לקופה מרכזית. כך ניתן לראות אם המעסיק הוסיף עובדים או לא.
מעסיק שהפקיד עבור עובדים חדשים עד 27/1/08 יכול להשאיר בקופה ללא אפשרות להמשיך להפקיד עבורם, או למשוך הכספים בניכוי מס (40%) ו/או תוספת רווחים. האפשרות מותנית בבקשה שתגיע עד 31/12/08.
יש שינויים גם בעניין אבדן כושר עבודה?
תיקון 163 לפקודת מס הכנסה- אבדן כושר עבודה
כאן בוצעה הגדלה וגם הגבלה. ניתן לקבל ניכוי עבור הפקדה של עד 3.5% (להלן ההגדלה) מהכנסה של עד 4 X שכר ממוצע במשק (30,652 ₪- להלן ההגבלה), אולם הפקדה בשיעור זה לא יכולה לבוא בנוסף ל- 5% תגמולים, כיוון שהפקדה ע"ח המעסיק הכוללת תעמוד על 7.5%.
כלומר בפועל, לגבי רוב השכירים שמעסיקם מפקיד עבורם 5%, ניתן עדיין להפקיד 2.5% עבור אי כושר. סכומים העולים על האמור יגררו זקיפת שווי מס.
עצמאי- בנוסף ל- 16% הטבות מס (ניכוי וזיכוי) עד שכר של 15,000 ש"ח, יכול להפקיד עוד 3.5% מתקרת ההכנסה המזכה לטובת אבדן כושר עבודה.
איפה העיוות? למשל, עובד בשכר של 50,000 ₪ מפצל שכרו בין קרן פנסיה– 20,000 ₪, ובין קופת קיצבה לא משלמת- 30,000 ₪.
מעסיקו רוכש לו אי כושר בשיעור 2.5% מהשכר לקופה הלא משלמת. העובד ישלם זקיפת מס! מדוע? אמנם עלות המעסיק לא עולה על ההפקדה המותרת עד ל 4X השכר הממוצע במשק, ואולם- מקרן הפנסיה כבר רוכש העובד אי כושר, ולכן כביכול קנה יותר מהמותר.
יודגש כי התרת ההוצאה כיום הינה לפי מבחן השיעור – %, או הסכום, לפי הנמוך, לכן ההרעה הינה בעיקר לבעלי השכר הגבוה מ- 30,652 ₪.
הכנסה מיגיעה אישית – כאן נפתרה בעיה של שנים רבות, ע"י ההגדרה כי כל קיצבה מפוליסה לאי כושר, הגם שהכיסוי לא צמוד לפוליסת חיסכון, תחשב להכנסה מיגיעה אישית, ובלבד שהיא מבטחת הכנסה ממשכורת, עסק, או משלח יד.8.6. מידע נוסף: נכה בשיעור של 100% פטור ממס עד כ- 522,000 ₪ בשנה.
יש גם הטבות בתיקון 3?
זיכוי לפי סעיף 45 א' זהה לכל סוגי התכניות, רכישת ביטוח פטירה מחוץ למסגרת ההפקדות לקופ"ג.
הפעם תיקנו לפי המכנה המשותף הגבוה- 35% זיכוי לכל התכניות, ולא רק לתכנית פנסיה מקיפה כמו בעבר. לפיכך בוטלה גם ההבחנה בין קיצבה מקיפה לבין קיצבה שאינה מקיפה.
ניתן לרכוש "ביטוח קיצבת שאירים" (הגדרה חדשה בפקודת מס הכנסה) מחוץ לקופ"ג לקיצבה ולקבל זיכוי של 35% בגין ההפקדה. ואולם, הסכום להפקדה זו שיאושר לזיכוי מוגבל ב- 1.5% מההכנסה המזכה.
הזיכוי לביטוח חיים רגיל- ריסק מוות (תוספת בהגדרת ביטוח חיים- " שאינו כולל תשלומי פנסיה לשאירים") לא השתנה- 25% זיכוי.
למען הסר ספק, תיקון 3 ה 3 לפי העדכון ב 9/07 עדיין עומד בעינו- זוכרים? ניתן להפקיד לקיצבה עד 5% תגמולי מעסיק משכר של 45,980 ₪ (שווה ערך ל- 7.5% מ- 4 X שכר ממוצע במשק), מבלי לבצע זקיפת מס.
