1. ממתי?
1.12.15 למעסיקים מעל 10 עובדים. היתר- מינואר 2017.
2. על מה מדובר?
הפרדה בין השירות לעובד לבין השירות למעסיק. לפיכך, עוסק ב"שיווק פנסיוני" או "גוף קשור" בו (יצרן פנסיוני שבבעלותו המשווק הפנסיוני, קרי סוכן הביטוח), לא יספק שרותי תפעול למעסיק, אשר לעובדיו הוא מספק שרותי שיווק פנסיוני.
3. מהם שרותי תפעול פנסיוני?
לפי התיקון, כל אחד מאלה:
א. הפקדת כספים ליצרן פנסיוני (גוף מוסדי)
ב. העברת מידע אגב הפקדת הכספים.
ג. טיפול בהיזון חוזר לבקרה בין היצרן הפנסיוני למעסיק.
ד. פעולות נוספות שיקבע הממונה.
חריג לכלל הנ"ל: השיווק והתפעול יינתנו ע"י אותו גורם באם יתקיימו 3 התנאים במצטבר:
המעסיק יישא בעלות התפעול שישולמו לסוכן (העלות כוללת ממשק מעסיקים), עבור כל עובד בשיעור של 0.6% + מע"מ מההפקדה החודשית לביטוח פנסיוני של העובד, ולפחות 10.5 ₪ + מע"מ. העלות צמודה למדד אחת לשנה.
הפחתת דמי הניהול לעובד בשיעור דמי התפעול שישלם המעסיק, החל מיוני 2016 רטרו לינואר 2016.
4. המטרה
החקיקה נועדה להסדיר הפרדה בין ההוצאות בגין השירות למעסיק, לבין ההוצאות עבור השיווק לעובדים. זאת, מתוך מטרה להוזיל את דמי הניהול לעובדים, שעד היום כללו את השירות לעובד עצמו וגם את השירות למעסיק בגין תפעול ההסדר הפנסיוני בארגון.
עלות דמי תפעול למעסיק- בהנחת הפקדה של 17.5% (מינימום לפי צו הרחבה לפנסיה חובה), המינימום- 10.5 ₪ מהווה דמי תפעול משכר של 10,000 ₪.
בהנחת הפקדה של 19.83% מהשכר עבור ההסדר הפנסיוני ( 5.5% עובד, 6% מעסיק, 8.33% פיצויים) המינימום מהווה שכר של 8825 ₪.
בהפקדה שיעורי מקסימליים (התואמים את תיקון 12 שהסבר עליו מגיע אוטוטו כאן) , כלומר 22.83% , המינימום מהווה שכר של 7665 ₪.
5. מה המשמעות?
נניח שמדובר בשיעור הפקדה מקסימלי, ונניח שקיים מעסיק עם 100 עובדים, 50 עובדים מרוויחים עד 7665 ₪ שכר, ו 50 עובדים מרווחים מעל 7665 ₪, ובממוצע 15,000 ₪ .
המעסיק ישלם מידי חודש דמי תפעול של 1552 ₪. אילו היה המעסיק משלם לפי ממוצע שכר העובדים, ונניח שהממוצע הזה היה עומד על 10,000 ₪ ( זה קורה בהנחה שהשכר הממוצע של העובדים שמרוויחים עד 7665 ₪ הוא 5000 ₪), אזי תשלום המעסיק לדמי תפעול היה עומד רק על 1370 ₪ לחודש.
מאיפה הפער? מהעובדה שקבעו מינימום, ולא חישבו לפי מהממוצע בארגון. ומה עם ארגון של 100 עובדים שבו השכר הממוצע הוא 18,000 ₪? העלות תהיה 2465 ₪ בחודש או 29,587 ₪ בשנה.
הרבה? מעט? יוער בהדגשה, כי למיטב הבנתי, מדובר לראשונה בהתערבות האוצר בעלויות המעסיק, שכן עד היום, אלה באו מתוקף הסכמים קיבוציים בעיקר ילד עם משרת התמ"ת (משרד הכלכלה) או דיני עבודה וכו'.
קושיות בדבר החזר דמי הניהול לעובד: השאלה אם יצליחו להחזיר את העלויות האלה בצורת דמי ניהול לעובדים עצמם, וזה לכשעצמו כבר בעייתי:
עובדים עם קרנות פנסיה ותיקות, אין בהן מנגנון של דמי ניהול כלל ועיקר. לכן בלתי אפשרי בעיני להחזר כזה.
ביטוחי מנהלים שהונפקו עד 12/2003 לא יקבלו החזר, אלא אם יוחלט להחזיר חלק ממרכיב מסויים בדמי הניהול בפוליסות המנהלים הקרוי "גורם פוליסה", שעולה היום כ- 20 ₪, או שייוצר מנגנון לפיו יוחזר חלק מאותם 15% אגדיים שהיצרנים הפנסיונים "משתתפים ברווחים" ביחד עם המבוטח? והרי הסוכן יטען שאינו מקבל בכלל "עמלת נפרעים" על פוליסות כאלה, לכן לא ברור מאיפה יפחיתו לסוכן את עמלתו, שאמורה להיות מופחתת מדמי הניהול לעובדים.
לעובד שיש לו 2 או יותר מוצרים פנסיונים, ורחמנא ליצלאן, המוצרים גם בקופות שונות, מאיזה מוצר יפחיתו את דמי הניהול?
כיצד תתבצע האכיפה במקרה רגיל ופשוט- עובד עם קרן פנסיה או ביטוח מנהלים בפורמט של פוליסות שהונפקו מ 2004? מי יהיה הגורם שיוודא את ההחזר לעובד? האם העובד יצטרך לעקוב אחרי מהלך כזה? האם המעסיק? לאור האפיון הממוצע של הנועצים אצלנו, אני מתאפקת לא לפרוץ בצחוק אדיר ברגעים אלה..
6. מי החוגג מהמהלך?
בואו נקווה שהעובדים. אם המהלך יצליח, אכן עלויות העובדים למוצרים הפנסיונים יוזלו.
עיצומים כספיים- מקסימום קנס שיכול להטיל הממונה- 1.8 מליון.
(מתוך מאמר מקצועי "שינויי החקיקה בתחום הביטוח הפנסיוני- איך זה משפיע עלינו", מאת אילה אבני, 01/2016, סיטרין ייעוץ פנסיוני)
