1. מתי נכנסת לתוקף חובת השימוש בממשק המעסיקים החדש?
חובה על כל המעסיקים אשר להם 100 עובדים או יותר (תיקון יצא ב- 24/12/15), החל משכר ינואר 2016 לדווח במבנה אחיד בכל תהליך הגביה של הכספים הפנסיונים עבור העובדים.
מעסיקים עם 50 עובדים או יותר, החל מיולי 2016 , ולמעסיקים עם 50 עובדים או פחות, החובה תחול בינואר 2017.
2. על מה מדובר?
הפקדות לחיסכון פנסיוני באמצעים דיגיטאליים בלבד בקובץ דיווח אחיד שפרסם האוצר: ייכללו פרטי המעסיק והעובד, פיצול כספים ברמת כל תכנית לעובד, וכל רכיב מהתכנית (תגמולי עובד, תגמולי מעסיק, פיצויים, אי כושר ועוד). הדיווח האחיד כולל הגדרת קופות במערכת השכר לפי מס' הקופה כפי שהנו במשרד האוצר.
על כל מעסיק חלה חובת דיווח כזו באמצעותו עצמו/ באמצעות מנהל הסדר/ באמצעות תכנת שכר/ מסלקה פנסיונית מול כל גוף מוסדי בנפרד, למשל- לקרן פנסיה בנפרד מבחרת הביטוח באותה בעלות.
התשלום יתבצע בהעברות בנקאיות/ מס"ב/ המחאות. תם עידן הוראות הקבע.
חובת המעסיק לביצוע תיקון "שגויים", באמצעות חובת המוסדיים לבצע היזון חוזר של התשלומים.
היזון חוזר ראשוני יועבר ע"י היצרן בתוך 12 שעות (תיקון מ- 3 שעות) ממועד קבלת הדיווח מהמעסיק- מתן אישור כי הדווח הגיע, ושליחת היזון חוזר מסכם בתוך 6 ימי עסקים (תיקון מ- 3 ימי עסקים) ממועד קבלת הדיווח מהמעסיק- דיווח על קליטה או לא של הרשומות.
היזון חוזר חודשי עד ה- 15 לחודש העוקב- דיווח "שגויים" השוני בין מה הקופה "תכננה לקבל" ובין מה המעסיק העביר.
היזון חוזר שנתי- עד ה 28 לפברואר בשנה העוקבת. קובץ רשימות הגבייה יכיל גם מידע לגבי עובדים שלא שולם בגינם: עזיבת עבודה, חל"ת, חל"ת וכו' עם קוד הסיבה לכך שלא שולם. העובד יקבל תוך 30 יום הודעה על סיבת הפסקת התשלום כפי שדיווח המעסיק.
מועד הדיווח ליצרנים- ביום הפקדת התשלומים, לפי המוקדם מבין: 7 ימי עסקים מיום תשלום המשכורת לעובד או עד 15 יום מתום החודש החולף, בגינו שולם השכר.
הגופים המוסדיים מחוייבים ברישום הזכויות הפנסיוניות של העובדים כנדרש ובמועד, במערכות המידע שלהם.
יצרן פנסיוני (גוף מוסדי) לא יקלוט דיווח שלא בהתאם להוראות התקנות.
3. מטרתו של ממשק המעסיקים החדש
העברת אחריות גבוהה יותר בתקינות העברת התשלומים לחיסכון הפנסיוני של העובדים. החזון הוא שסוף סוף, אולי עידן חדש יגיע, ופיצול הכספים בין התכניות השונות ברכיבים השונים לכל תכנית ולכל עובד, יהיו ללא טעויות, וכך- ומה שהמעסיק התכוון, העובד התכוון, הסוכן התכוון וחברת הביטוח התכוונה, יהיה זהה בכל חודש.
כך, ייחסך זמן יקר של דיווח לא תקין, הבקרה תהיה אוטומטית ואחידה בין הגופים. כמובן שהמעסיקים אינם ערוכים לכך, ויקבלו את השירות ממנהל ההסדר.
4. מה יעשו מעסיקים שעובדים עם סוכן ביטוח שאין לו יכולות להסדרת ממשק מעסיקים כזה? וכמה עולה הממשק למעסיק?
א. אופציה א' – גורם אחד שיבצע את הממשק עבור המעסיק למשל תכנת השכר( חילן, מלם, מסלקה פנסיונית וכו') או המסלקה הפנסיונית בעתיד הקרוב לבוא, ואז העלות תלויה בשיקולים מסחריים. כיום תכנות השכר מציעות מחירים הנעים בין 7 ₪ לעובד בגופים גדולים מאוד, ובין 12 ₪ לעובד.
בנוסף לכך, קיימות עלויות הקמה ראשוניות, בעשרות אלפי שקלים. מספיק שנניח עלות של 10 ₪ לעובד בלבד, ללא עלויות נוספות, משמעות למעסיק עם 100 עובדים- אלף ₪ בחודש.
ב. אופציה ב' – יבצע מנהל הסדר פנסיוני (שם מותג לסוכנות ביטח גדולה המתמחה בפנסיוני ועומדת בכמה קריטריונים, בעיקר תפעוליים) במסגרת "דמי התפעול" או "טיפול" כפי שיפורט אוטוטו כאן.
אבל!! מה קורה לגבי עובדים שמנהל ההסדר הוא לא גם המשווק הפנסיוני שלהם? מבולבלים? ננסה להסביר: למעסיק יש מנהל הסדר= סוכנות ביטוח גדולה המעניקה למעסיק "ממשק מעסיקים" שנכלל ב"דמי הטיפול" שמשלם המעסיק עבור מכלול השרותים שהוא מקבל.
אולם, נניח שיש עובדים שלא מעניין אותם בכלל מי "הסוכן = המתפעל" של המעסיק, להם יש סוכן ביטוח משלהם. האם גם עובדים אלה יהיו כלולים באותן עלויות שמשלם המעסיק ממילא בתוך "דמי הטיפול"? האם בנוסף? נראה איך תראה נקודת האיזון בהתאם לכוחות השוק.
ג. אופציה ג' – על חלק מהעובדים (או כל העובדים) שיש להם קרן פנסיה בלבד, המעסיק ישתמש בפורטל של קרן הפנסיה.
בחוזר נוסף שהוציא האוצר מובהר כי השימוש בפורטל קרנות הפנסיה הנו אפשרי, כמו גם תשובה ברורה שקיבלתי מהראל שרעבי (הסגן הבכיר של הממונה על אגף שוק ההון במשרד האוצר), זאת כיוון שקרנות הפנסיה הציעו לאחרונה פורטל מעסיקים לשימוש המעסיקים, באמצעותו יוכלו לקבל ממשק מעסיקים ללא עלויות. האם זה יעבוד? האם קרנות הפנסיה כבר ערוכות לכך? שאלה טובה.
5. מי מרוויח מכניסתו של ממשק המעסיקים?
העובדים שיקוו שההליך יעזור להסדרת הברדק החוגג היום בגביית הכספים, והמעסיקים שישלמו אבל יהיה להם קצת יותר שקט ביישום הטכנולוגיה הזו שאמורה לייעל את כל השיטה. מסחרית – הכנסה נוספת לגורם המייצר את ממשק המעסיקים. ולא שכחנו שוב את תכנות השכר, המסלקה הפנסיונית או כל חברה אחרת שייצר "ממשק מעסיקים" שכזה.
עיצומים כספיים- האחריות להעברת הכספים ודיווח המקוון הנה במלואה מוטלת על המעסיקים. לממונה על שוק ההון במשרד האוצר יש סמכות להטיל קנסות בסך של 200,000 ₪ בגין כל הפרה בדיווח, או אי העברת כספים, לרבות ריבית פיגורים.
(מתוך מאמר מקצועי "שינויי החקיקה בתחום הביטוח הפנסיוני- איך זה משפיע עלינו", מאת אילה אבני, 01/2016, סיטרין ייעוץ פנסיוני)
