1.מהן המועדים של החוק ההסדרים?
1.1. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה ב- 16/8/15 את חוק ההסדרים המוצע.
1.2. ב-31 באוגוסט צפוי החוק להיות מונח על שולחן הכנסת, מה שייתן לח"כים קצת פחות משלושה חודשים, עד ה-19 בנובמבר (התאריך בו תצביע הכנסת על אישור התקציב), להעלות התנגדויות לסעיפים השונים.
2. הסבר האוצר על מטרת החוק
2.1. שרותי התפעול שניתנים למעסיקים ע"י סוכנויות הביטוח מתומחרים כחלק מדמי הניהול שמשלם העובד. לכן מוצע כי סוכן ביטוח פנסיוני לא יהיה רשאי לספק שרותי תפעול למעסיק כשהוא מקבל עמלה בגין אחד מעובדיו. כך, העובד יוכל לבחור באופן חופשי בבעל רשיון, יצומצם ניגוד העניינים של בעל הרשיון ושל המעסיק, יחול עידוד תחרות בתחום הייעוץ והשיווק הפנסיוני, ותחול הוזלת דמי ניהול לעובדים.
2.2. מתוך הדאגה לעיגון זכות העובד לקבל ייעוץ פנסיוני מבעל רשיון שהוא בחר בו, מוצע לאסור על המעסיק להתנות על ביצוע עסקה במוצר פנסיוני בביצועו ע"י בעל רשיון מסוים, קל וחומר בעל רשיון המספק שרותי תפעול למעסיק.
2.3. סוכני ביטוח כיום מקבלים עמלות מהיצרנים הפנסיונים אולם קיימים מקרים בהם סוכני הביטוח דורשים קבלת תשלום מהלקוח ישירות, בנוסף. לפיכך מוצע כי סוכן ביטוח לא יהא רשאי לגבות מלקוח בנוסף לעמלת ההפצה המשולמת מהיצרן הפנסיוני (להלן "היצרן"- כל גוף מוסדי המשווק תכניות פנסיוניות, ישירות או באמצעות סוכנים).
3. עיקרי החוק לפי סדר השפעתם על המעסיקים
3.1. שיווק פנסיוני ותפעול בנפרד– סוכן ביטוח פנסיוני לא יוכל להיות גם נותן שרותי התפעול למעסיק וגם המשווק הפנסיוני.
3.1.1. ההשפעה על המעסיקים: זוהי כנראה ההשפעה המכרעת ביותר על המעסיקים, וגם על העובדים. מנהל ההסדר או המעסיק יצטרכו להחליט באיזה כובע להשאר:
3.1.1.1. באם סוכנות הביטוח תתפקד כגוף של שרותי סליקה – כאן יש להסכים על עלויות שיצטרך המעסיק לשלם והעובדים יצטרכו למצוא לעצמם סוכן אחר או להתקשר באופן ישיר עם היצרנים, ככל שאלה ישכילו להקים אגפי שיווק ישיר גם עבור ביטוחי מנהלים ולא רק מוצרים כמו קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה. בין אם המעסיק יעזור לעובדים במציאת סוכן או משווק חדש, תלוי במעסיק , הקשר עם העובדים והתרבות הארגונית.
3.1.1.2. תרחיש אחר- סוכנות הביטוח תשאר כגוף משווק פנסיוני – כאן המעסיק יחפש גורם אחר של שרותי סליקה באמצעות שופינג בין גופים שונים. אנו יודעים כי מערכת השכר "חילן" כבר יודעת לתת שרותי סליקה, זוהי גם מטרתה העתידית של המסלקה הפנסיונית.
4. חוק ההסדרים – השפעה על העובדים:
3.1.2.1. לטובה – חלק מהעובדים (אלה שהתכנית הפנסיונית שלהם היא קרן פנסיה ולא ביטוח מנהלים), ירוויחו בגדול, כיוון שכך יוכלו להתקשר עם משווקים ישירים של קרן הפנסיה עצמה, ולהפחית משמעותית את דמי הניהול. למשל, אם עובד בן 30 בשכר של 10,000 ₪ מבוטח באמצעות מקום העבודה בקרן פנסיה, ומשלם דמי ניהול מקסימליים של 6% מההפקדות ועוד 0.5% מצבירת החיסכון, יקבל פנסיה של 8442 ₪, ואם ישלם כמו הנהוג ברוב ההסדרים בקרב הארגונים במשק שיש בהם מנהל הסדר: 4% מההפקדות ועוד 0.25% מצבירה, יקבל פנסיה של 9149 ₪. אולם, אם יבצע עסקה ישירה, אפילו עם עזרה מהמעסיק, ויוכל לקבל דמי ניהול של 1.75% מהפקדות ועוד 0.2% מצבירה, יקבל פנסיה של 9490 ₪.
3.1.2.2. לרעה– עובדים עם שילוב של ביטוחי מנהלים וקרן פנסיה או ביטוחי מנהלים בלבד, תלוי מה מועד הפקת הפוליסה. עובדים אלה שנהנו כביכול משרותי מנהל הסדר בעלויות נמוכות יחסית, בפרמט של "דמי טיפול" ושימוש ב"יתרון לגודל" של המעסיק, יצטרכו למצוא סוכן אחר שיטפל בחסכונותיהם בעלות יקרה יחסית מזו ששילמו עד היום מתוך החיסכון הפנסיוני. יתכן וסוכן הביטוח שירצה לטפל בהם ייגבה מאות שקלים עבור כל פעולה כמו- עדכון מוטבים, עדכון הביטוח בגין עליית שכר, התאמת התיק למעסיק חדש וכו. יתרה מזאת, לא בטוח שהסוכן החדש יעניק טיפול נגיש ומקצועי יותר ממנהל ההסדר שפעל עד לאותו שינוי בארגון. כמו כן, ייתכן ויהיו עובדים אשר העלות עבורם לכיסוי אי כושר עבודה תהיה גבוהה מהתקציב החדש "האחיד" של המעסיק ותוספת העלות "תיפול" עליהם, כיוון שהתעריף המפעלי האחיד בגין אי כושר עבודה ייעלם, והעלמות זו תביא לעלייה ניכרת בעלויות אי כושר עבודה, לעובדים.
3.2. הפרדת הבעלות של היצרן מסוכן הביטוח– באם סוכן הביטוח מוחזק ע"י יצרן פנסיוני או מחזיק ביצרן פנסיוני בשיעור של 5% לפחות, לא יוכל לבצע שיווק פנסיוני ו/או לקבל מהיצרן עמלה. כמו כן, סוכן ביטוח לא יהיה עובדו של יצרן פנסיוני והשיווק ייעשה לגבי כלל המוצרים שהוא משווק.
3.2.1. ההשפעה על המעסיקים : מורכבות תפעולית אדירה לכל המעסיקים שעובדים כיום עם מנהל הסדר. זאת כיוון שמנהל ההסדר היחיד ממנהלי ההסדר הגדולים הנו סוכנות קלי. כל המעסיקים המבטחים
באמצעות מנהלי ההסדר אחרים, יצטרך לחכות שהסוכנות תמכר ותופרד מהיצרן הפנסיוני אליו היא שייכת או פשוט למצוא מנהל הסדר אחר. סוכנויות כאלה הן למשל: מבטח סימון, שגיא יוגב או שחם(בבעלות מגדל), או תמורה (בבעלות כלל), או אגם, קלע (בבעלות הפניקס), או ידידים (בבעלות הראל), או אורות (בבעלות מנורה), או דוידוף, נאפא (בבעלות פסגות). המהלך הפשוט יותר למעסיקים הנו להשאיר את מנהל ההסדר כגורם מתפעל ולשלוח כל עובד להפרדות מהסוכנות הקיימת.
3.2.2. ההשפעה על העובדים: יתכן וכאן כל עובד יחפש לעצמו סוכן "בבעלות חופשית" או שהמעסיק ימצא סוכן אחר, או שמחלק מהעובדים יעברו לעסקה ישירה מול היצרנים. סביר כי החלפת מנהל הסדר קיים כגון הדוגמאות לעיל , בסוכן ביטוח אחר, רק ייקר את העלויות לעובדים, מתוך אבדן "יתרון לגודל". אולם, העובדים שברשותם קרן פנסיה בלבד, יוכלו להתקשר בעסקה ישירה ולהפחית עלויות כאמור.
3.3. הגבלת המעסיק בהתנית שיווק פנסיוני בסוכן פנסיוני מסוים, העובד בוחר את הסוכן– מעסיק לא יהיה רשאי להתנות פעולה פנסיונית כמו שיווק פנסיוני או פעולה פנסיונית באמצעות בעל רשיון מסוים, או להתנות כל הטבה או שירות אחר אשר עליו לספק לעובד בביצוע עסקה כזו.
3.3.1. ההשפעה על המעסיקים: אין כמעט השפעה חדשה כיוון שבחירת העובד גם את סוכן הביטוח שלו כבר קיימת היום באמצעות חוזר יפוי כח שהוציא האוצר ב- 2013. לכן אם עדיין יש מעסיקים שחושבים שזכותם לכבול את העובד בסוכן ביטוח מסוים, ההגבלה הגיעה בחקיקה. המעניין הוא שגם לא ניתן להתנות, כלומר- אם למשל קיים כיסוי עבור אי כושר מפעלי בשיעור נמוך (למשל 0.6% מהשכר) באמצעות סוכנות ביטוח/ מנהל הסדר מול חברת ביטוח מסויימת או חברות ביטוח, לא יוכל המעסיק להתנות את התקציב בביצוע התקשרות העובד עם סוכן הביטוח הקיים, באמצעותו קיים ההסדר. לכן, עובד יעבור לסוכן אחר, שם העלות תהיה 2.5% והמעסיק ישלם את העלות הגבוהה יותר. או למשל, המעסיק לא יוכל להתנות שרותי בקרה על העברות הכספים, רק אם זה קורה באמצעות הסוכן שלו.
3.3.2. ההשפעה על העובדים: חופש בחירה מוצהר ותחרות אמיתית. המטרה הנה הפחתת עלויות, וכנראה זו התוצאה הרחבה יותר, כפי שהוסבר לעיל. אולם כאן יש גם חופש בחירה לסוכן לא לטפל ב"תיקים שאינם רווחייים", ולכן יתכן וחלק מהעובדים ירצו להשאר עם הסוכן הקיים, אך הסוכן כבר לא ירצה לטפל בהם, עקב עמלות נמוכות וכו'.
3.4. סוכן ביטוח פנסיוני יבחר: או קבלת עמלת הפצה או קבלת תשלום ישירות מהלקוח. כמו כן לא יתנה קניית מוצר פנסיוני במוצר פנסיוני אחר– סוכני ביטוח יקבלו עמלת הפצה (שיעור מסוים מסך צבירת החיסכון המנוהל ע"י הסוכן בכל שנה. עמלת ההפצה בבנקים הנה 0.25%), או תשלום ישירות מהלקוח (כמו שגובים היועצים
הפנסיונים העצמאים), ולא שני המרכיבים יחד. יתרה מזאת, סוכן ביטוח לא יוכל להתנות מוצר פנסיוני באחר, למשל: לא ניתן למכור כיסוי עבור אי כושר עבודה בתנאי למכירת ביטוח המנהלים בצמוד, או ביטוח בריאות מוזל בתנאי למכירת קרן השתלמות.
3.4.1. ההשפעה על המעסיקים: לא קיימת לגבי המעסיקים.
3.4.2. ההשפעה על העובדים : לגבי העובדים, חלק מעובדים ישלמו פחות מהיום וחלק יותר. תלוי בצבירת הכספים של העובד, המשפיעה על המניע של הסוכן לגבות עמלת הפצה מהיצרן או לגבות מהעובד תשלום שוטף או בגין כל פעולה או מידע שהלקוח מבקש. כיוון שיחול איסור על התניות, סביר שמחירי המוצרים הפנסיונים יעלו, הראשון שבהם הוא הכיסוי לאי כושר עבודה.
3.5. העובד לא חייב ייעוץ או שיווק פנסיוני בכל מקרה– למשל במקרים בהם קיים הסכם ברירת מחדל , לפיו המעסיק מעביר תשלום לקופה מסויימת אלא אם העובד החליט אחרת, או במקרים בהם העובד מתקשר באופן ישיר עם היצרן הפנסיוני ורוכש מוצר פנסיוני.
3.5.1. ההשפעה על המעסיקים: נוחות מסויימת לגבי המעסיקים. העובד פשוט אומר לאן להפקיד והמעסיק מפקיד, ללא "סחבת" של פגישה עם משווק.
3.5.2. ההשפעה על העובדים הנה לטובה באופן ברור, כיוון שמהלך כזה בהחלט מוזיל כבר היום את עלויות דמי הניהול באופן ניכר.
3.6. ימונה מנהל עסקים בסוכנות ביטוח או מנהל סניף בתאגיד ייעוץ (בנקים בעיקר) על שותפות או תאגיד שלהם רישיון יועץ פנסיוני, למנות מנהל עסקים או מנהל סניף בכל אחד מסניפיהם, שלו רישיון יועץ פנסיוני.
3.6.1. השפעה: לא נראית לעין.
ברכות בשפע
אילה אבני- יועצת פנסיונית
