הודות למשרד האוצר- המהפכה בקרנות הפנסיה כבר כאן.חשבתם על חיסכון בביטוחי מנהלים? תחשבו שוב.
שיח רב שנתי דן במושגים עלומים המשויכים לקרנות הפנסיה, כמו "וקטור הריבית", "סבסוד צולב בין העמיתים לפנסיונרים". מושגים אלה שימשו בין היתר את מרבית סוכני הביטוח כמרגליות למכירת ביטוחי מנהלים.
שוודית מתקדמת?
בוא נעשה סדר וננסה להבין מהי קרן פנסיה.
כל יועץ פנסיוני יגיד לכם שקודם כל, זהו אפיק ההשקעה היחיד שמקבל סובסידיה מהמדינה באמצעות אג"ח מיועדות בלתי סחירות , בתשואה שנתית של 4.86%, צמודת מדד. 30% מכספי כל קרן פנסיה מושקעים באופן הזה. נכון לעכשיו, נכסי קרנות הפנסיה עומדים על 283.5 מיליארד ₪. כלומר המדינה מסבסדת 85 מיליארד ₪, והסכום עוד יגדל עד סוף השנה.
בנוסף, קרנות הפנסיה הנן גופים המבוססים על ביטוח הדדי.
כמו קיבוץ של פעם. כל החברים ערבים זה לזה, כמעט כמו משנתו של קרל מרקס.
ארוע ביטוחי גדול מהתחזיות של מומחים המשלבים את מדע הסטטיסטיקה עם טבלאות תמותה ונכות, להלן אקטוארים, מקטין את זכויות שאר העמיתים, ולהיפך.
מדוע? כיוון שקרן הפנסיה אינה מרוויחה משום גורם הקשור בה, למעט דמי הניהול בלבד. זאת גם הסיבה שעלות הכיסויים הביטוחיים, למקרה מוות ואבדן כושר עבודה, זולים בהרבה מכיסויים אלה במוצר המקביל- ביטוחי מנהלים.
למה זה טוב? עלויות ביטוחיות נמוכות מגדילות את החלק מההפקדה שמנותב לחיסכון, ויומר לקיצבה בגיל הפרישה.
עד ינואר הקרוב, גם הרווחים שמשיגה הקרן היו על עיקרון ההדדיות.
מה הכוונה? בקרן הפנסיה קיימים 2 חשבונות נפרדים לגמרי: חשבון עמיתים- לפני מועד קבלת הקיצבה, וחשבון פנסיונרים- חשבון מקבלי הקיצבה. ביום שקיבלת את הקיצבה, שכח מכל הסכום שצברת, הוא אינו קיים. קיימת התחייבות לקבלת קיצבה, זוהי נקודת אל חזור.
קרן הפנסיה מחשבת את היחס בין סכום החיסכון הנצבר לבין הקיצבה עצמה, במועד קבלת הקיצבה. זאת, בהנחה שהתשואה על הכספים שהיא מנהלת, להוציא את הכספים המובטחים בתשואה של 4.86%, יניבו 4% בשנה.
למה? ככה קבע האוצר בשנת 2004. כלומר הנחת התשואה המשוקללת היא 4.26%, ואם נפחית את דמי הניהול לפנסיונרים: 0.5%, אזי התשואה נטו המחושבת היא 3.76%.
ולמה זה מעניין בכלל? כיוון שעד ינואר הקרוב, נתנו לפנסיונרים קיצבה לפי הנחת חישוב זו. ביום קבלת הקיצבה מתבצע חישוב המרת הסכום שצבר העמית בקרן לקיצבה לכל החיים לפי הנחת התשואה הזו. אם הקרן השיגה את התשואה הזו בחשבון הפנסיונרים, נהדר. אם השיגה פחות, חשבון העמיתים נחלץ לעזרה, כדי שהפנסיונר ימשיך לקבל קיצבה קבועה, זו שהתבססה על הנחת תשואה של 4%, זוכרים?
מאיפה ההנחה שהקרן משיגה פחות מ 3.76%? , הרי התשואה השנתית היום, נכון לפרסום האחרון עומדת בממוצע על 7.47% , אז מה הבעיה בדיוק?
מאוד פשוט. כי זו התשואה על כספי העמיתים. זוכרים שמדובר בשני חשבונות נפרדים לגמרי? אז בחשבון הפנסיונרים הקרן משקיעה בריבית חסרת סיכון, למשל אג"ח מדינה, שנניח שהקרן קונה לכל שנות קבלת הקיצבה הצפויה, נניח אג"ח ל- 22 שנה. שנים רבות שהריבית בעולם נמוכה מאוד, ולכן התשואה על אג"ח כזה לא תהיה כנראה גבוהה מ- 1.5%.בוא נסטה רגע לעולם ביטוחי המנהלים.
הקיצבה המתקבלת מביטוחי המנהלים תמיד היתה תנודתית, למעט פוליסות ישנות שהופקו עד שנת 1989 בתשואה מובטחת על מלוא הצבירה. בפוליסות שהופקו עד 12/2003, היתה ריבית תחשיבית של 2.5%. כלומר הקיצבה של המבוטח הוצמדה לרווחים שהשיגה חברת הביטוח בקרן י' , פחות 2.5% ריבית תעריפית. השיגה רק 2.5%? הקיצבה לא זזה. השיגה פחות מ- 2.5%? הקיצבה פחתה.
ביטוחי מנהלים מהז'אנר של 01/2004 צפונה, מבוססי הנחת תשואה של 4%. כלומר הקיצבה למבוטח לא תשתנה, רק אם התשואה בפועל של חברת הביטוח תעמוד על 4%, ותקטן אם ישיגו פחות, ולהיפך.
אז מה השינוי?
- מיולי האחרון- שינוי אופן הקצאת האג"ח המיועדות. 60% מחשבון הפנסיונרים יקבל אג"ח מיועדות בתשואה של 4.86% לשנה, ומה שיישאר יינתן לעמיתים. כרגע, מכיוון שחשבונות הפנסיונרים הרבה יותר נמוכים מחשבונות העמיתים, עדיין לעמיתים יש תשואה מובטחת על כ- 28% מכספיהם, תלוי באיזו קרן פנסיה. בינואר 2024 גם העמיתים בני ה- 50 ומעלה יקבלו תשואה מובטחת בגין 30% מכספי הצבירה, כמו עד לפני השינוי האחרון.
מה הרציונל? עמיתים משקיעים לטווח ארוך, ולכן יכולים להשקיע באפיקים מסוכנים יותר, שיוצרים סיכוי גבוה יותר לתשואה גבוהה. התשואות בגמל ובהשתלמות באפיק מנייתי נשקו בשנה האחרונה ל- 20%!!. לכן הם אינם זקוקים להבטחת תשואה מהמדינה.
- מינואר הקרוב- הצמדת הקיצבה של הפנסיונרים תהיה לפי התשואה בפועל, בדיוק כמו לביטוחי מנהלים. אלא מה? שקרן הפנסיה צריכה להשיג תשואה של 3.36% בגין חשבון הפנסיונרים (יש לה הרי 60% מהכספים בתשואה קבוע של 4.86%) כדי להשאיר את הקיצבה קבועה לפנסיונר, ואילו חברות הביטוח צריכות להשיג עדיין תשואה של 4%, כדי שהקיצבה תהיה קבועה.
שני השינויים האלה גורמים למציאות חדשה לגמרי.
נעלם הגרעון המובנה בקרנות הפנסיה.
אז אין סבסוד צולב בקרנות הפנסיה יותר, והסיכוי שלה לייצב את קיצבת הפנסיונרים גבוה יותר מהסיכוי בחברות הביטוח לגבי ביטוחי מנהלים לכן מומלץ להתייעץ עם יועץ פנסיוני מומחה.
עלות זולה יותר של כיסויים ביטוחיים בקרן הפנסיה כבר אמרנו?
חברת הביטוח מעניקה סכום חד פעמי במקרה פטירה, ואילו קרן הפנסיה קיצבת שאירים. בן/בת זוג לכל החיים, ילדים עד גיל 21. ברציונל כלכלי פסיכולוגי, עדיף להשאיר קיצבה מאשר סכום חד פעמי, מחשש שלא ינוהל נכון ויתכלה. והעלות? כשליש מאותו שווי קיצבת שאירים בחברת הביטוח, תלוי בגיל, מין ואיזו חברת ביטוח. קיימים פערים אדירים בעלויות סכומי הביטוח בין חברות הביטוח עצמן.
במקרה של אבדן כושר עבודה, ההבדל היחיד בין קרן הפנסיה לכיסוי כזה בביטוח מנהלים, הוא ההגדרה העיסוקית. מה הפתרון? רכישת פוליסת מטריה עיסוקית מחברת הביטוח, שמעניקה את ההגדרה הזו, במקום ההגדרה בקרן הפנסיה- הזכאות ניתנת לאדם שנבצר ממנו לעסוק בעבודתו או עבודה הולמת אחרת, התואמת את השכלתו, נסיונו , הכשרתו.
עדיין יוצא הרבה יותר זול בקרן פנסיה, כמחצית.
ומי אמר דמי ניהול?
דמי ניהול ממוצעים בקרנות הפנסיה: 2.82% מהפקדות ועוד 0.26% מצבירה.
דמי ניהול בפוליסות ביטוחי מנהלים זולות שהופקו מ- 2013 עומדים על 3% מפרמיה ועוד 0.5% מצבירה.
אז מה היתרון לביטוחי מנהלים?
אלה שהופקו עד 12/2012 עדיין מתהדרים במקדם המרה קבוע לקיצבה, כזה שמגן על המבוטח מגידול שהנו מעבר לתחזיות הגידול בתוחלת החיים. גם פה, כדאי מאוד להכיר את המספרים ולבדוק, כמה שווה לי המקדם הקבוע הזה?
ככל שהקיצבה הצפויה בקרן הפנסיה גבוהה מזו שתתקבל מביטוח המנהלים, זה אומר שאנחנו משלמים יותר בשביל מקדם הסיכון הזה של העלייה בתוחלת החיים.
ומה בעניין ביטוחי המנהלים החדשים? אלה שהופקו מ- 2013?
חפרתי וחפרתי, וחוץ מהשוני בקבלת הביטוח למקרה פטירה (יתרון או חיסרון- בעיני המתבונן) , לא מצאתי.
אז כל עוד השכר שלכם הוא מתחת ל- 19,050 ₪, והתשלום לחיסכון הפנסיוני הוא לפי החוק, הבחירה די ברורה.
לבעלי שכר גבוה יותר,
בסיפורנו הבא.
אילה אבני- מנכ"ל, יועצת פנסיונית ברשיון משרד האוצר
